תסמונת נפרוטית

הורמון הסטרואיד מופרש בגופנו על ידי בלוטת יותרת הכליה באופן מבוקר ומאוזן כל חיינו.
הטיפול בסטרואידים נועד לדכא את הפעילות של המערכת החיסונית ולמתן את הדלקת.

זהו טיפול שימושי וקריטי במחלות דלקתיות רבות, ביניהן מחלות כליה מרובות.

הקו הראשון הטיפולי בתסמונת נפרוטית הוא  מתן סטרואידים במינון גבוה במשך 8 שבועות ואח”כ ירידה הדרגתית.

הפרוטוקול הטיפולי של מינוני הסטרואידים ואופן הירידה ההדרגתי בטיפול ניתן בכל העולם באופן אחיד.
זאת לאחר שנבדק ונמצא יעיל הן בהבאת המטופל להפוגה (רמיסיה), והן בסיוע למניעת התלקחויות חוזרות לאחר ההחלמה.

לאחר התחלת הטיפול בסטרואידים אנו צופים לתגובה טובה: היעדר חלבון בשתן והתנרמלות החלבון בדם תוך 6 שבועות.

במידה ומטופל אינו מגיב לטיפול בסטרואידים או שניכרים סימנים נוספים בבדיקה גופנית או בבדיקות המעבדה נפנה אותו  לביופסיית כליה.

משך הטיפול בהתלקחות הראשונה הוא כ- 5-6 חודשים. חשוב מאוד להקפיד על מתן סדיר של התרופה ולעקוב אחר רמות החלבון בשתן,
גם לאחר תגובה לטיפול.  הפסקה מהירה של הטיפול או מתן לא סדיר עלול  להוביל להתלקחויות חוזרות ומרובות של המחלה
ובסופו של דבר למתן מינונים מוגברים יותר מצטברים של סטרואידים.

מהלך המחלה שונה בין ילד לילד: כשליש מהחולים יסבלו מהתקף בודד של המחלה ללא הישנות, אך בקרב מרבית החולים
יהיו התלקחויות חוזרות בתדירויות המשתנות בין מטופל למטופל.
בזמן מחלות חום לעיתים יש התלקחויות שחולפות לבד, אך לרוב בעת התלקחות המטופל יהיה זקוק לסדרה נוספת של סטרואידים,
אם כי קצרה יותר משמעותית מהסדרה  הראשונה.

מיעוט מהמטופלים נזקק לסטרואידים באופן ממושך כיוון שללא הטיפול  נראה התלקחויות  בתדירות גבוהה.
במקרים אלו לעיתים נשקול  טיפול אחר (בהתאמה לכל מטופל ומקרה רפואי לגופו).

חשוב לזכור כי למרות הקושי והמהלך הממושך של המחלה והטיפול, מטופלים אלו בסופו של דבר גדלים להיות ילדים ומבוגרים
בריאים עם תפקוד כלייתי שמור. 

חשוב להדגיש כי במידה ויש: החמרה בבצקות, מיעוט ניכר במתן שתן והישנות של החלבון בשתן, יש ליצור מידית קשר
עם מרפאה נפרולוגית של כל בית חולים. בכל מצב של חום יש לפנות מידית לרופא ילדים או לחדר המיון.